תאריך אזכרה ויום השנה (יארצייט)

יום השנה (היארצייט) הוא התאריך העברי של יום הפטירה, בכל שנה. לפי הרמ״א ומשנה ברורה שומרים את יום המיתה ולא את יום הקבורה. יש מנהגים שונים לגבי השנה הראשונה כשהקבורה נדחתה בכמה ימים, ובמקרה כזה כדאי לשאול רב.

פטירה אחרי השקיעה נחשבת ליום העברי הבא. אם הפטירה הייתה בין השקיעה לצאת הכוכבים, זה זמן ספק, ושווה לברר עם רב מה לנהוג.

מי שנפטר באדר של שנה רגילה, בשנה מעוברת האשכנזים נוהגים לפי הרמ״א לשמור את יום השנה באדר א׳, והספרדים לפי השולחן ערוך באדר ב׳. יש ששומרים בשניהם. המחשבון מציג את שני התאריכים במקרה כזה.

מי שנפטר באדר ב׳ של שנה מעוברת: בשנה מעוברת שומרים באדר ב׳ ובשנה רגילה באדר. מי שנפטר באדר א׳: באדר א׳ או באדר, לפי השנה.

השלושים נספרים מיום הקבורה, כשיום הקבורה הוא היום הראשון. לכן האזכרה של השלושים היא ביום ה־30, 29 ימים אחרי הקבורה. יש שמקדימים את העלייה לקבר בכמה ימים, למשל כשהיום חל בשבת.

את הקדיש על הורים נוהגים לומר 11 חודשים. המחשבון מציג את התאריך העברי שבו מסתיימים 11 חודשים מיום הפטירה; המנהגים מתי בדיוק מפסיקים שונים, והרבה מפסיקים כמה ימים קודם.

בחשוון ובכסלו לפעמים אין יום שלושים. לפי המגן אברהם, מי שנפטר בל׳ באחד מהם, השנה הראשונה אחרי הפטירה קובעת: אם לא היה בה יום שלושים, יום השנה הוא תמיד היום האחרון של החודש; אם היה, שומרים בל׳, ובשנים שאין בהן ל׳ בראש החודש שאחריו.